חדשות חברתיות כל החדשות החברתיות
מפתן שער גדול ממדים יחד עם מגדל הבנוי אבנים גדולות ומסותתות התגלו בחפירות של אוניברסיטת חיפה בבית שערים, מעוז הסנהדרין במאה השנייה לספירה ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא.
אלא שלמרות שאולי זה נראה כיום אך הגיוני שלישוב בשם "בית שערים" יהיה שער, הגילוי הוא הפתעה גדולה כי באותה תקופה ישובים מסוג זה לרוב לא היו מוקפים חומה ובוודאי שללא שערים. "לפי כל היידוע לנו יישוב מסוג זה לא היה אמור להיות מוקף חומה ולכן היה זה כמעט ברור שהשם 'בית שערים' לא קשור למילה שער. כעת עלינו לחשוב על כך מחדש", אמרה ד"ר עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירה.
בית שערים, שבגליל התחתון, היה יישוב יהודי בתקופה הרומית שהגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו קבע בה רבי יהודה הנשיא את ביתו, מה שהפך אותה למושבה של הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה. אלא שיישובים קטנים יחסית כמו בית שערים – ובמיוחד, יישובים יהודים קטנים יחסית – לרוב לא היו מוקפים חומה או שערים בתקופה הרומית. ואמנם, עד לגילוי המפתיע של חוקרי אוניברסיטת חיפה, אכן לא נמצאה חומה כזו ובוודאי שלא נמצאו שערים. חלק מהחוקרים אף חיפשו מקור אחר לשם. אלא שהחפירה הנוכחית, כך נראה, משנה את התמונה מהקצה לקצה.
החפירות בבית שערים החלו בשנת 1936 בעקבות דיווחו של ידי אלכסנדר זייד מארגון השומר, שיחד עם וחברין שרעו באזור גילו את העתיקות, ומאז התקיימו חפירות רבות במקום. כעת, 80 שנים לאחר ששומר הגבעה שעליה הוא נרצח גילה את העיר, הייתה זו נכדתו טלי זייד שהייתה קשורה לתגלית החדשה.
אז מה יכול להיות בכל זאת הרקע לביצורה האפשרי של העיר? לדבריה של ד"ר ארליך, בבית שערים גרו מנהיגים עשירים ומכובדים. היא שימשה כאחוזה לאיסוף מיסים של המלכה ברניקי במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא, מעשירי וחכמי היהודים בתקופה זו, ובסמוך לה היה בית קברות ליהודי ארץ ישראל והתפוצות, שמשך אף הוא אנשים עשירים ומכובדים.